"איך לשמור על הזוגיות והמשפחה- במיוחד בזמן מלחמה"- חמישה פרקים
פרק 1: התנהגויות חירום- מה קורה לנו בעצם??
פרק 2: השפעת המצב על הזוגיות
פרק 3: חוסר הסכמה ביניכם איך לפעול
פרק 4: הצפה רגשית בזוגיות
פרק 5: חרדה קיומית וזוגיות
פרק 1: "התנהגויות חירום- מה קורה לנו בעצם?"
ישראל במלחמה, וזוגות רבים מרגישים מחד את שותפות הגורל המשפחתית והלאומית, ומאידך מתמודדים עם מתח וחרדה שמשפיעים על ההתנהלות היומיומית בבית. את השינויים שמתרחשים בהקשר הזוגי והמשפחתי ניתן לחלק ל-2: שינוי אקסטרוברטי (חיצוני) ושינוי אינטרוברטי (פנימי).
דוגמאות לשינויים חיצוניים בהתנהגות שלנו:
- אחד מבני הזוג במילואים- לרוב הגבר. כך שבן הזוג השני, לרוב האישה, נשארת בעורף להתמודד עם הבית והטיפול בילדים
- שגרה לא יציבה של הילדים- לא תמיד יש מסגרת חינוכית, התמודדות עם שגרה של אזעקות, ירידה למקלטים, תעסוקה והרגעה
- הגבלות חדשות על הילדים- באופן שיוצר לעיתים חוסר הסכמה בין ההורים לגבי הגבולות החדשים, מתי והיכן מותר להסתובב רחוק מהבית? זמן מסך?
- שינוי מקום מגורים- מפונים מהדרום והצפון שמוצאים עצמם בדיור חלופי, זמני אך לאורך זמן. לא תמיד נוח, רחוק מהסביבה הטבעית החברתית והלימודית.
במקביל מתרחשים תהליכים פנימיים שכל אחד מתמודד עימם בצורה אחרת, דוגמאות:
- חוסר שקט ופחד לגבי מה עתיד להתרחש בעוד דקה, שעה, יום, חודש, שנה…
- קושי לישון בלילה מחשש לאזעקות
- חרדות לגבי עתידה של מדינת ישראל
- חרדה מפני פגיעה של טיל או גרוע יותר
- עצב וכאב גדול על גורל הנרצחים והחטופים, עם חלקם היכרות אישית
כל אלו ועוד, עשויים להוביל מחד למתחים אישיים וזוגיים, ומאידך להזדמנות להוקיר את מה שיש לנו ביחד, כזוג, כמשפחה. אולי הזדמנות לקבל פרופורציות חדשות לחיים, לגבי מה חשוב באמת… זו הזדמנות לראות את התמיכה ההדדית, את שיתוף הפעולה, את היכולת להתמודד יחד עם מצב מאוד לא פשוט שנכפה על אזרחי מדינת ישראל, לא רק ברמה הלאומית, אלא גם ברמה הזוגית!
ובכל זאת, כמובן שלא ניתן להעלים עין מכך שעבור רבים המתחים והחרדות יוצרים קושי רב להתמודד עם משימות יומיומיות פשוטות, תחושה שאין כוח וסבלנות להכיל את המציאות הנוכחית על כל היבטיה, באופן שיוצר יותר מדי "התנהגויות חירום" שקשה להתמודד עימם ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית. אז מה עושים ואיך זה בעצם משפיע על הזוגיות?
פרק 2: "השפעת מצב החירום על הזוגיות"
אירועי 7 באוקטובר יצרו מצב הזוי ולא שגרתי בו אנשים חרדים לגבי העתיד הקרוב והרחוק, מתקשים לישון בלילה, רבים יצאו מבתיהם ומהסביבה הטבעית, ילדים רבים לא יכולים לחזור למסגרות הלימוד, והורים רבים עסוקים בהישרדות יומיומית אישית, ומשפחתית. ל"התנהגויות חירום" אלו השפעה רבה על הזוגיות.
מחד זו הזדמנות לשיתוף פעולה, וראיית היקר והטוב בחיים יחד. מאידך, "התנהגויות חירום" עלולות להיות קיצוניות ולשבש את מהלך החיים הזוגי באופן שעלול לייצר מתחים, ויכוחים וכעסים אחד כלפי השניה.
איך זה נראה בזוגיות? חילקתי ל-3 את הסימפטומים הנפוצים כפי שהם באים לידי ביטוי בזוגיות
— חוסר הסכמה בין בני הזוג איך לפעול?
עד כמה להגביל את התנועה של הילדים?
לשלוח למסגרות כן או לא?
לעבור לגור אצל ההורים או במלון?
האם להישמע להוראות פיקוד העורף או לשים פס?
ועוד…
—- הצפה רגשית שיוצרת חוסר פניות
החרדה, הפחד, הכאב עלולים ליצור
- חוסר רצון לשחק עם הילדים
- חוסר סבלנות לסביבה הקרובה
- חוסר חשק גם לאהבה ואינטימיות
גברים רבים עשויים להרגיש שבת הזוג דוחה אותם, וגם להיפך כמובן, מבחינה רגשית ופיזית. חוסר רצון לקיים יחסי מין, קושי לחבק, ולהתקרב. "השתבללות" פנימה וקושי לשתף ולדבר על המצב.
—- חרדה פתאומית והשפעתה על התבוננות על החיים
במצבים של חרדה קיומית, עולות מחשבות על מהות החיים, מה יש לי ומה אין לי בחיים? האם אני צריך או רוצה להישאר בזוגיות הזו? האם חייבים לעבור מקום מגורים? האם הגיע הזמן לחיות את החיים "עד הסוף"?
מחשבות מעין אלו עלולות להוביל למסקנות נמהרות לגבי עתיד הזוגיות, במיוחד רלוונטי לזוגות שגם ככה הזוגיות שלהם היתה במשבר משמעותי קודם לכן…
אז מה עושים?
—– להיות מודעים למצב!
שגרת חירום- התנהגות חירום!
אל תמהרו לקחת החלטות במצב חירום,
בטח לא החלטות "מהבטן"…
חכו שהמצב ירגע, כשנחזור לשגרה, סיכוי טוב שההתנהגות של כולם תחזור למסלול המוכר והידוע
—– שתפו את בן.ת הזוג בחוויה הרגשית שלכם
ספרו בצורה ממוקדת מה קשה ומפריע לכם, בלי "להאשים" ובלי "להעליב"
במקום "את פשוט מתנהגת כמו משוגעת, אי אפשר לדבר איתך"
נסו "אני מבין שקשה לך, אני סך הכל מנסה לדבר, להתקרב, זה יעזור לשנינו"
—-גלו סבלנות והכלה לרגשות הקשים של בן.ת הזוג. הם לא היחידים שחווים זאת! זהו מצב לא שגרתי! זה בסדר לחוש פחד, חרדה וכאב! אלו רגשות בסיס אנושיים וחשובים!
—-עודדו אחד את השניה להתמודד בצורה חיובית עד כמה שניתן: להמעיט בצפייה בתכנים, וקבלת דיווחים. לא לוותר על משחקים עם הילדים, לא לוותר על פעילות להפגת המתח בתקופה הנוכחית, לא לוותר על זמן זוגי- גם אם הוא שונה מהעבר, לראות יחד סרט, לאכול ביחד, לדבר. כל אלו פעילויות זוגיות מבורכות!
פרק 3: "חוסר הסכמה ביניכם איך לפעול"
אחד התסמינים של תקופת חוסר וודאות הוא הקושי של בני הזוג לקבל החלטות משותפות. ההסבר הוא פשוט ומאוד הגיוני. בתקופת חוסר וודאות, בה אנו מוצפים ברגשות של חרדה, פחד וכאב בשילוב עם שגרת חירום, אנו בהכרח נאלצים לקחת החלטות לגבי שאלות שאנו לא מתקלים בהם בשגרה, ואולי לא נתקלנו בהם בעבר כלל!
מרבית ההחלטות שעלינו לקחת יחד קשורות לאחד משלוש: שגרת הילדים, מעברים, העתיד
- עד כמה להגביל את השגרה של הילדים
האם לאפשר להם להיפגש עם חברים אחר צהריים?
האם לאפשר להם להסתובב ברחוב באופן חופשי?
האם לשלוח את הילדים למסגרות חינוכיות או עדיך להשאיר בבית?
- מעברים- שאלות הנוגעות למגורים וכלכלה בתקופת חירום
האם לעבור לגור אצל ההורים? האם למצא דיור חלופי בטוח יותר?
האם לעזוב את העבודה?
האם לסוע לחו"ל? האם בכלל יש מקום בטוח יותר שם?
במידה וישנה פגיעה כלכלית- האם זה זמן לקחת הלוואה? לשבור תוכנית חיסכון?
- העתיד- לאור המצב עשויות לעלות שאלות רבות הנוגעות לעתיד המשפחתי, שאלות שאולי לא נשאלו עד היום…
האם אנחנו צריכים לעבור דירה?
האם זה זמן לקנות דירה?
האם להישאר בישראל או לעזוב למדינה אחרת?
שאלות אלו, ואחרות, עלולות לצוץ וליצור עומס בקבלת החלטות משותפות בנושאים שלא היו על פרק כלל עד עכשיו…
אז מה עושים ואיך לוקחים החלטות ביחד במצב זה?
- זכרו אנחנו במצב חירום, ובעקבותיו אנו חווים רגשות של חרדה, מתח וכאב בעוצמה גדולה יותר מאשר בשגרה (ובאופן משמעותי!), העומס הרגשי מוביל ל"התנהגויות חירום" שלא מאפיינות אותנו בשגרה.
הכי חשוב לא לקחת החלטות דרמטיות שאתם לא מסכימים עליהם בתקופה הזו!
זכרו- כשתחזור השגרה, תוכלו להחליט בצורה רציונלית ולא אמוציונלית — אלו יהיו החלטות שקולות יותר
- הגיעו פתוחים לדיון ביניכם
כלומר, תגיעו פתוחים לרעיונות יצירתיים, אל תנעלו על רעיון אחד. הסתכלו ימינה שמאלה וקבלו רעיונות גם מהסביבה וחברים
- גלו סבלנות לקושי של בן.ת הזוג
ייתכן ואחד מכם סובל יותר מהשני מחרדה ומתח, וזקוק לתמיכה. זה בסדר לבא לקראת ולעשות שינויים נדרשים. זה בהחלט יכל להיות פרמטר בקבלת ההחלטה מה עושים…
- עצה זהב !!
תחליטו ביניכם שלא משנה כמה יהיה לכם קשה לקבל החלטות בתקופה הזו,
אתם נשארים יחד!
וזו לא בושה להסתייע בגורם מקצועי שיעזור לכם לשבת, לדבר, להקשיב…
בהצלחה
פרק 4: "הצפה רגשית בזוגיות"
אנו נמצאים בעיצומה של תקופת חוסר וודאות, מה יעלה בגורל החטופים? מה קורה עם החיילים? האם תתפתח לחימה מצפון? האם המצב בישראל יסלים או יירגע? שאלות אלו יוצרות אצל כל אחד ואחת מאיתנו תסריטים שונים, ובעקבותיהם תחושות של חוסר וודאות, חרדה, כאב. חלקינו יחוו קושי לישון בלילה, קושי להתרכז ביומיום, וגם חוסר סבלנות כלפי הסביבה.
אם אתם חווים משהו מזה, בעוצמה זו או אחרת, בתדירות משתנה או רציפה, אז ייתכן שגם אתם מוצפים רגשית. לא תמיד זה מאוד ברור לנו, אבל הסביבה הקרובה אולי משקפת זאת בדרכה, כיוון שחוץ מההשפעות של המצב פנימה, ישנם השפעות מובהקות החוצה, אל הסביבה החיצונית הקרובה- המשפחה, ובטח הזוגיות. אז איך זה נראה בעצם?
- חוסר סבלנות כלפי הילדים: אשר בא לידי ביטוי הן בהתפרצויות מילוליות, והן בחוסר חשק לשחק איתם בנחת כפי שאולי היה קורה בעבר.
- חוסר סבלנות כלפי צרכי בן.ת הזוג: לעיתים קיים פער בין רמת ההצפה הרגשית של בני הזוג. ובעוד שאחד מכם נראה "רגוע" יותר, ייתכן והאחר "סוער" פנימה והחוצה. בן הזוג הסוער עשוי להתנגד לשיחות "הרגעה", להתנגד לרגעים אינטימיים, להביע חוסר עניין במגע אינטימי, ובאופן כללי להיות עצבני וחסר סבלנות, לחלופין או במקביל להיראות שקוע בעצמו, מהורהר, עסוק הרבה במסך, אולי בשיחות טלפון עם חברים ובני משפחה אחרים.
"הצפה רגשית" בזוגיות יכולה להיות קצרה, כך שההשפעה שלה לא תהיה דרמטית על הזוגיות והמשפחה. במקרה כזה כדאי שבן\ת הזוג מנגד יגלו הכלה ואמפתיה עד כמה שניתן, יעזרו במה שניתן על מנת לאפשר לדברים להירגע, ולאט לאט לחזור לשגרה.
יחד עם זאת לעיתים "ההצפה הרגשית" ארוכה, והסימפטומים אינם עוברים מספר שבועות. חוסר הסבלנות, חוסר החשק, ה"השתבללות", נראה כי מתגברים. לעיתים זה ירגיש כמו ריחוק, לעיתים יבא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם ומריבות חדשות.
במקרה כזה, לא כדאי להישאר עם זה לבד!
כדאי לפנות לעזרה- הן לתמיכה רגשית והן להחזקה של הזוגיות שלכם…
בהצלחה