לכתבה המלאה באתר YNET לחצו כאן
זוגות רבים שמגיעים לטיפול זוגי תוהים מה התדירות הממוצעת שמומלצת לכל זוג, וכמה זמן אפשר בכלל להתנהל בזוגיות נטולת יחסי מין, או שתדירותם אפסית. מחקרים באמריקה ניסו להשיב על השאלות החשובות הללו
לכתבה המלאה באתר YNET לחצו כאן
סקס היה מאז ומעולם, משחר ההיסטוריה ועד היום, אחד הרכיבים החשובים ביותר בכל מערכת יחסים רומנטית, ובטח בנישואין וקשרים מחייבים אחרים. אומנם כולנו צפינו בסדרות על תקופות בהיסטוריה בהם הסקס היה לאו דווקא עם הגבר או האישה עימם מוסד הקשר, אך כיום הציפייה, ואולי הבסיס לכל קשר זוגי, היא כי בן הזוג הוא גם פרטנר מיני קבוע, ולרב גם בלעדי. אך כמה סקס מגדיר אותנו כנורמליים? האם אנחנו מעל או מתחת לממוצע? האם הוא רוצה יותר מדי? והאם היא פחות מדי? הינן שאלות שמעסיקות זוגות רבים, אשר אחד מהם לפחות תוהה בדרך כלל- כמה זמן אפשר להיות בזוגיות שבה אין מספיק סקס??
אז נתחיל רגע מההתחלה, מספר מחקרים שנערכו בארה"ב בקרב אלפי זוגות (רווקים ונשואים) מצביעים על כך שהממוצע בקרב זוגות הוא סקס פעם בשבוע, וכי זה הממוצע שגם הופך את הזוגות הללו לשבעי רצון מהזוגיות והמחיים בכלל. תופתעו אולי לגלות כי מהמחקרים הללו עולה כי מינון גבוה יותר לא מגדיל את שביעות הרצון בהכרח. יחד עם זאת לא מפתיע כי מינון נמוך יותר דווקא כן יכל להעיד על חוסר שביעות רצון של לפחות אחד מבני הזוג.
נתון מעניין הוא שכ 15% מהזוגות לא קיימו סקס בחודש האחרון, ושיעור דומה לא קיימו יחסי מין במשך חצי שנה! הם אכן היו פחות מאושרים מחבריהם שחוגגים לפחות פעם בשבוע, אך זה לא הממצא החשוב ביותר של המחקרים הללו. אבל לפני כן משהו שחשוב לי להסביר…
שיהיה ברור, זוגות ש"הדיל" ביניהם היה קיום יחסי מין במינון זה או אחר המקובל על שניהם פחות או יותר, ומסיבה זו או אחרת המינון נפגע- אחד מהם לפחות יהיה לא מרוצה. זוג שהיה רגיל לקיים יחסי מין פעם בשבוע, ומכל מיני סיבות עבר לקיים יחסי מין פעם בחודש- יהיה לא מרוצה. וגם זוג שהיה רגיל לקיים יחסי מין כל יום, ועברו לפעם בשבוע- גם יהיו לא מרוצים, וכמובן זוג שהסתפק בפעם בחודש ועבר לפעם בשנה, גם שם מישהו יהיה לא מרוצה.
בזוגיות, מספיק אחד לא מרוצה, בגלל שינוי מינון הסקס או שבירת "החוזה הזוגי המיני", כדי לערער את המערכת ולהביא אותה למשבר, על סף פרידה ופירוק הזוגיות. זה יכל להיות אחרי שנתיים ללא סקס ויכל להיות אחרי חודש בלבד. המינון שהיה מקובל ב"חוזה" בין השניים (זה שלא כתוב בשום מקום, אבל כל זוג יודע אותו מצוין) הוא שיקבע את נקודת הייחוס לקו הגבול למינון הסקס הרצוי.
ועכשיו נחזור למחקר שלנו, מסתבר שהרבה יותר מאשר המינון של יחסי המין, משמעותית לערעור הזוגיות היא הסיבה שבגללה נפגעו יחסי המין. אומנם מעניין אותנו לדון במינון, והשאלה הזו זוכה לפופולאריות עצומה (בגוגל למשל…) אבל הסיבה, מסתבר חשובה הרבה יותר.
ויש לזה הרבה היגיון, תחשבו רגע, הרבה סקס אבל ממש גרוע? או יחסי מין בדיוק במינון שעושה את רב הזוגות בעולם מאושרים אבל בשאר ימות השבוע בעיקר מריבות וצעקות? כמובן שבמקרים הללו המינון לא יהיה רלוונטי יותר.
מסתבר, ואני יכולה להביא עשרות דוגמאות לכך מזוגות שהגיעו אלי בעקבות משבר סביב סקס, שהסיבה היא קריטית. כאשר הסיבה היא חולי, עומס עבודה, ואפילו לידה והורות (וכדומה…) גם חודשים שלמים בלי סקס יכולים לעבור בשלום איכשהו, גם אם ישפיעו על מצב הרוח בן השניים.
אז מתי הזמן כן להיכנס לפניקה?
תיאוריית משולש האהבה של סטרנברג מדברת על שלושה רכיבים מרכזיים בכל מערכת זוגית- "מחויבות", היא הנאמנות הנדרשת ברב המערכות הזוגיות, "אינטימיות", היא הידידות והחברות, ו"תשוקה" המתארת משיכה מינית בין השניים. סטרנברג מתאר מערכת בה אין את רכיב התשוקה כ"אהבת רעים", כלומר חברות טובה, כזו שיכולה ככל הנראה לשרוד הרבה זמן. אך קשר בו חסר רכיב האינטימיות כ"אהבה אשלייתית", כלומר- שימו לב! אם אין ביניכם קשר של חברות וידידות יותר, ייתכן שאתם משלים עצמיכם, ולא מדובר על אהבה יותר ביניכם.
היה אצלי זוג שהעיד שהסקס ביניהם מעולה, מדהים, ותדיר ביותר, כמעט כל יום. אבל (!!) הם החליטו להתגרש, כי הם רבים ביניהם כל שאר שעות היום, לא מסתדרים בכלל והיא מתוסכלת מאוד ולא מוכנה להמשיך כך יותר. אגב, זהו לא מקרה קל לייעוץ, כי הידידות שם נפגעה באופן אנוש וקשה מאוד להחיות אותה מחדש.
לעומת זאת, יש אצלי זוג שכבר שנתיים לא מקיים יחסי מין בכלל, החברות ביניהם לא מדהימה, אך ילדים צעירים, עומס בעבודה וגם פגיעה מינית עוזרים להם להסביר את המצב כרגע, והם מצליחים ויצליחו להערכתי להמשיך יחד עוד הרבה זמן, בינתיים אנחנו מנסים להעלות את הידידות שלהם לרמות חדשות כדי שהאהבה ביניהם תוליד מחוזות חדשים של תשוקה.
אז מה אני אומרת בעצם? המינון חשוב, ליתר דיוק ירידה דרסטית במינון יחסי המין הוא בהחלט סימן אזהרה למצב הזוגיות, ובהחלט יכל להסביר מצבי רוח לא טובים ביומיום. אבל(!!) השאלה החשובה שיש לשאול היא- מה ההסבר לכך? אם ההסבר הוא פיזיולוגי, נפשי, עומס, ואילוצים אחרים של החיים, כדאי למצא את הדרכים להתמודד, להתגבר, להבין את המצב. חשוב לדבר על הדברים, על הקושי, על ההשפעות, ולראות יחד את האופק ואת העתיד. חבל לאבד חבר נאמן שהוא גם הורה ובן זוג בגלל משבר-סקס…
בהצלחה
