כשאחד מבני הזוג מרגיש חרדה בכל פעם שעולה צורך לדבר על משהו, אז יש לנו כאן בעיה…
מאת: מיכל בלאושטיין \ פורסם ב"לאישה" ינואר 2023
זה קורה כשמרגישים צורך לקום ולארגן את הבית מהר לפני שהיא מגיעה מהעבודה בערב, או כשלא מצליחים להחליט איזה נעליים לקנות … ולא בגלל שרוצים שהבית יהיה מסודר, ולא בגלל שיש מבחר רב מדי של נעליים- אלא בגלל פחד מפני העצבים שלה כשהבית מבולגן, או הכעס שלו מפני קנייה יקרה מדי או לא נחוצה לטעמו…
זוגות רבים מגיעים אלי עם הסיפור הזה, פחד מפני תגובה שלילית של בן או בת הזוג במצבים יומיומיים פשוטים ושגרתיים: בית לא מאורגן, קניית בגדים, קניות בסופר, הרשמה של הילד לחוג, תגובה זו או אחרת שקשורה לחינוך ילדים, ועוד ועוד…
אגב לא חייבים להיות במצב של משבר זוגי כדי להכיר את הסיטואציה, ורוב הזוגות חווים אותה בעוצמה ובתדירות משתנה. אנחנו בהחלט מושפעים מהתגובה שלו או שלה בהחלטות שאנחנו לוקחים ביום יום, כי אנחנו שותפים לניהול הבית, אנחנו שותפים כלכליים, שותפים לחינוך הילדים, אנחנו שותפים! ושותפים לא תמיד מסכימים לגבי סדר העדיפויות, וגם שותפים אוהבים לעיתים מתווכחים או רבים על שטויות של ממש…
מתי זה הופך לבעיה?
מתי ההתנהלות הזו דורשת התייחסות? דורשת רגע לעצור ולעשות חושבים מה כאן לא בסדר? כשהחשש מפני התגובה השלילית שלו או שלה, הופכים לחרדה של ממש, לפחד מפני העוצמה של הכעס הצפוי. וכאשר התרחיש הזה מתרחש בתדירות גבוהה מאוד, אז בהחלט כדאי ורצוי לעצור…
אגב, עוצמה ותדירות- הם תמיד יהיו הפרמטרים שנרצה דרכם לבחון האם התנהגות זוגית היא "נורמלית" או האם נדרשת חשיבה משותפת איך ניתן לשפר את ההתנהלות הזוגית היומיומית שלנו.
אז מה עושים?
שלב א- מודעות: "להרגיש את דפיקות הלב"- שלב ראשון הוא לזהות שיש לנו כאן בעיה. שאנחנו מרגישים לעיתים תכופות מדי דפיקות לב לפני פעולות יומיומיות מתוך חשש מפני תגובה שלילית שלו או שלה.
שלב ב- לעצור: "להבין שצריך לעשות משהו"- לא לתת למצב הזה להמשיך, לא לקבל את המצב כפי שהוא, לא לחשוב שזה יפסק מעצמו, וגם לא להחליט שאתם יכולים להתמודד עם זה ולא נורא. אתם יכולים לשנות ולשפר את הזוגיות שלכם!
שלב ג- להתבונן: "לראות את המניע של הצד השני"- לנסות לראות מנקודת המבט של בן או בת הזוג את הסיטואציה שמרגיזה אותם כל כך. למה זה קורה? מה מפריע לו או לה? אולי יש לה ממש כאב ראש אחרי יום עבודה והבלגן פשוט משגע אותה? אולי הוא ממש חרד לגבי המצב הכלכלי של הבית ולכן נלחץ וכועס על כל הוצאה מיותרת? זכרו- להבין את הצד השני, אין אומר כלל וכלל שאתם מקבלים את התגובה הכועסת שיוצרת את החרדה היומיומית שלכם!
שלב ד- שיח: "לשתף ברגשותיכם בכנות ורגישות"- כלומר, לא להטיח אשמה, "בגללך אני מרגיש\ה חרדה!" כי זה לא יעזור… ספרו מה הרגשתם בפעם האחרונה שזה קרה, שתפו בכאב שלכם וגם הראו שאתם מבינים את נקודת המבט של הצד השני
שלב ה-להחליט "להגיע להחלטה משותפת"- נסו להגיע יחד להחלטה משותפת איך נכון להתמודד עם הסיטואציה שחוזרת על עצמה, באופן שיהיה מקובל על שניכם. כאשר יודעים מראש מה הולך להיות, לא יהיו הפתעות, יהיו פחות כעסים, והחרדה שלכם לאט לאט תעלם…
שלב ו- הוכחה "לבחון את השינוי"- להעריך את השינוי שהתרחש! להרגיש איך הפעם התגובה היא חיובית יותר, פחות מלחיצה, יותר נעימה, להרגיש איך תיאום מראש, שיח פתוח, הובילו לתוצאה חיובית.
ואולי לפעמים בשמחה תארגנו את הבית לפני שהיא מגיעה, כדי שיהיה לה נעים להגיע לבית מסודר אחרי יום עבודה ארוך מתיש ומפרך בחוץ… ואולי תרימי אליו טלפון כשאת מתלבטת איזה נעליים לקנות ותגלי שהוא דווקא מפרגן לך יותר משאת חושבת…
בברכה,
